אביב בפלופנז- יוון 2022
גשר חביב בשבוע הלאום, הביא אותנו ליוון פעם נוספת, והפעם בין סוף אפריל לתחילת מאי.
אחרי טיולים קודמים ביוון (פיליון, זגוריה, צומרקה, וצפונה עד קסטוריה ואגמי פרספה) נשאר לנו "רק" הפלפונז כדי להשלים את הפאזל של מה שנקרא יוון היבשתית ולפני שנתחיל לחקור את האיים...
טיסת אלעל ישירה לאתונה, רכב דרך אופרן (וואוצ'ר לחברה המקומית Avance) כשעתיים נסיעה נינוחה דרך האוטוסטרדות בתשלום והנה בערב אנחנו בנאפפליו...
מזל שמחשיך מאוחר- לקראת 21:00 (!!!) כך שהצלחנו להבין איפה אנחנו נמצאים וממוקמים.
נפפליו- Nafplio
המלון נמצא ממש בסיום המדרחוב מול הים. מציע יחידות אירוח נעימות, מודרניות ומרווחות עם ארוחת בוקר נפלאה. 130 € ללילה.
אחרי התרעננות קצרה, ירדנו להכיר את העיירה המקסימה שהייתה בעבר בירת יוון! נפפליו:
הנמל/מרינה
אי אפשר לפספס את כמות היאכטות היוקרתיות שעוגנות זו בצמוד לזו בנמל... זה היה ממש כמו חנות ממתקים של יאכטות: כל אחת יותר גדולה, יותר מפוארת ובטוח יותר יקרה משכנתה...
סמטאות
סמטאות מרכז העיר הן מעין סבך של מדרחוב עמוס בטברנות וחנויות מזכרות נהדרות ממש, תחושת חופש אולטמטיבית.
מצודות
מכל מקום בעיר לא תוכלו לפספס את 3 המצודות שבה:
1. מצודת Bourtzi השכונת על אי בקרבת הנמל. ממה שהבנתי שימשה בעבר כבית כלא...
2. מבצר Akronauplía עם השעון- אליו עלינו ישירות ברגל דרך סמטאות העיר. פשוט מחפשים מדרגות ועולים לכיוון מגדל השעון (אפשרי גם ברכב אבל אז איך תורידו את הקלוריות של הבירות והפטה?). הנוף מלעלה מדהים במיוחד בשקיעה. צועדים עד נקודה בה הכביש מסתיים והמכוניות מפרססות. שם בין מלא קקטוסים אפשר לראות את כל המפרץ ואת 2 המצודות האחרות. נוף מדהים כבר כתבתי?
3. מצודת Palamidi שאותה באמת לא ניתן לפספס, גם לבאים מחוץ לעיר, שכן היא חולשת עליה ממרום הגבעה. אנחנו בחרנו לטפס לא פחות מ 999 מדרגות כדי להעפיל אליה!!!
שביל סובב קו החוף
משום מה הכניסה לשביל הייתה סגורה בשער נעול. אממה.. לא הייתה שום בעיה לעבור מימין לשער הנעול מרחק פסיעה אחת כדי להתחיל לצעוד בשביל המדהים הזה שנושק לקו המים. מאחר ולא היינו החלוצים בעניין, פשוט עקפנו את השער כקודמנו ונהנינו מאוד מהשביל שבסופו מתחילות המדרגות למבצר פלמידי.
מחוץ לנפפליו עד כחצי שעה נסיעה
Mykines מיקנה
אתר ארכיאולוגי מרשים של עיר עתיקה.
עלות כניסה 12€
מעניין לקרוא על הנדסת האנוש העתיקה של אבן הראשה שהצליחה ליצור שער בצורת קשת לפני שהיו טכנולגיות של ימנו. באתר גם קברים עתיקים ומוזיאון למי שמעוניין להעמיק.
אמפי ועתיקות Epidavros
גם אם היו מביאים אותי לאמפי כזה שנבנה בעשור האחרון הייתי נדהמת. אז לנסות לדמיין איך בנו מקום כזה בלי כבישים, בלי מכונות, בלי טכנולוגיה לפני כ"כ הרבה שנים זה ממש על גבול הבלתי נתפס!
האמיצים ונטולי פחד במה, יעמדו במרכז על האבן העגולה הקטנה ויפצחו בשירה. בלי לצעוק, בלי הגברה או אפילו רמקול, ישמעו אתכם בבירור עד השורה האחרונה- באחריות מנסיון! אנחנו הלכנו על הקלאסיקה 'התקווה'.
קפיצה לשום מקום Korfos
אם לא חברים שלנו שרכשו שם דירה, לא היינו מגיעים לקורפוס ואני לא בטוחה שיש הרבה מה לעשות שם, אבל אם אתם בסביבה, הדרך משגעת והכפרון היווני הטיפוסי משגע!
דרומה לקלאמטה
לרוב, אין לי עניין בערים, מעדיפה טבע וטיולים, אבל כדי לשבור נסיעה ארוכה בדרכנו לחבל המאני, עצרנו להתרעננות קלה בקלאמטה.
לשמחתנו היינו בשבת בזמן שמתקיים השוק הפתוח, עם אזור לירקות ופירות, אזור לדגים, לבשר וכו'.
הצטיידנו באורגנו, וזיתים המשכנו לכיוון המדרחוב בעודנו אוכלים (עוד) ספנקופיטה (מאפה בצק עלים עם גבינות ומלא ירוקים מומלץ במיוחד לאוהבי שמיר)... סיבוב ציוויליזציה קצרצר והמשכנו הלאה.
חבל המאני - האצבע השלישית
הדרך מקלאמטה למאני מתפתלת כרגיל מעלה ומטה בהר ואז לאורך החוף מפרצים מטורפים וכפרים משובצים לאורכם.
עצירה ראשונה בכפר המתוק
Kardamyli
רחוב "ראשי" קטנטן ונחמד, עם מספר טברנות, בתי קפה וחנויות בוטיק חמודות ממש. אנחנו עצרנו לצהריים בטברנה בקצה הכפר אל מול נוף עוצר נשימה ואוכל נפלא... ממליצה בחום:
Dioskouri Taverna
נסיעה מרהיבה לאורך צוקי החוף הביאה אותנו אל יעדנו הבא:
שבכפר
Agios Nikolaos
במרחק אולי 20 מטר מהחוף ועוד אולי 100 מטר מהטברנות, נמצא המלון דירות הזה. יחידות קרקע מרווחות ומודרניות, מאוברזות לחלוטין. שם שהינו 2 לילות נוספים. 85€ ללילה.
בכפר טברנות נחמדות, תיירים מקומיים ו...זהו.
למה צריך עוד משהו?
מערת הנטיפים Diros
נסענו דרומה עדיין לאורך צוקי החוף והמפרצים המדהימים למערה המפורסמת, אך כשהגענו גילינו שהקטע עם הסירות בשיפוצים וכמובן שאיש לא טרח לעדכן בשום מקום. יחד עם תיירים נוספים נאלצנו להסתפק במסלול היבש והקצר, אבל זה מה יש!
הדרך הייתה שווה, המערה? פחות...
בדרך חזרה מהמערה למלון שלנו עצרנו במקרה בעיירה אאורפולי Areopoli שהיתה הפתעה של ממש!
פתאום באמצע שום מקום, חניון עמוס, עשרות תיירים, בתי קפה מפוצצים ומאפיה אחת שבה תאמינו או לא נאלצנו לעמוד בתור כרבע שעה!!! (הזכיר לי את מאפיית מטרלו בעין זיוון שברמת הגולן השוממת כי גם שם פתאום מצאתי את עצמי עומדת בתור למאפה כאילו זה מינימום הבראסרי.. )
וכן, היה שווה! Το Ψωμί της Μηλιάς - זה המקום, אל תשאלו אותי איך אומרים או כותבים את זה בעברית/ אנגלית...
חזרנו לכפר שלנו.. ומה עשינו שם אתם שואלים?
ובכן, מספר המסעדות כמספר הארוחות ביום...
בוקר, צהריים, ערב...
בעצם, גם שיחקנו שש בש, והלכנו אל ומהמסעדות.
למה לומר שרק אכלנו? לא יפה...
אחרי 3 ימים, נפרדים מחבל המאני על חופיו ומתחילים לעלות צפונה ליעד הבא...
הדרך צפונה שוב עולה ויורדת בהרים, חוברת לאוטוסטרדה בתשלום ובשלב מסוים נפרדת ממנה ומתחילה בעליות לכיוון היעד הבא- עיירת הסקי קלבריטה!
בדרך עצרנו לסיור ב
מערת האגמים Cave of the lakes
אתר תיירותי חביב ומסודר. כל רבע שעה יוצא סיור עם מדריכה דוברת יוונית בלבד כמובן. שמחנו לגלות שיש אפליקציה להורדה שנותנת הסבר על המערה באנגלית. פחות שמחנו לגלות שאין קליטה בתוך המערה ושזה לא עובד חחח.
בכל אופן, סיור נחמד על גשר מתכת לאורך מערת נטיפים ומעל אגם (שהוא מן הסתם לא טורקיז כמו בתמונות כי אין שמיים בתוך מערה כאילו דא...)...
חביב אם אתם באזור, לא להגיע במיוחד.
ואז, הגענו ל Kalavrira ולמלון האלוהי:
קיבלנו בקתה אמא'לה, אי אפשר להסביר בכלל...
אני אתן לתמונות לדבר:
וזה הנוף:
מהמיטה, מהמטבח, מהמקלחת וגם מהשירותים!!!!
143€ ללילה.
האמת? היו לי מלא תכניות, ועוד המון נעצים במפה של הפלפונז, אבל מהבקתה הזאת עם הנוף הזה התקשיתי לזוז. לא מצאתי שום סיבה טובה לעזוב בידיעה שיש לי פה רק 3 ימים ברוטו...
מה בכל זאת עשינו באזור מהרשימה המפוארת?
רכבת Kalavrita-Diakopto
קו רכבת ותיק (שכיום נוסעת עליו רכבת קטנטנה ודיי חדשה) שיורד לאורך נקיק עמוק זורם ומעליו צוקים מטורפים.
נסיעה מדהימה ממש!
לא מבינה איך לעזזל בנו דבר כזה לפני שנים רבות? מי ההזוי שחשב על זה ומי המוטרף שנתן לזה יד?
מספר דגשים:
שריינו כרטיסים מראש - היו כאלו שלא היה להם מקום!
עלות הלוך חזור 19€ לאדם
משך הנסיעה שעה + לכל כיוון
הרכבת מותאמת לגמדים/ אנשים צנומים במיוחד..צפוף!
הנסיעה לא חלקה ולא שקטה ולא לבעלי פחד גבהים
ובכל זאת- לא לפספס!!!
זה לוח הנסיעות נכון להיום (3.5.22)
Great Cave Monostry
מזכיר את מנזרי מטאורה מבחינה מסוימת: על הר בצמידות לסלעי הענק אל מול הנוף שוכן המנזר הזה... מה שעוד יותר עניין אותנו אם לומר את האמת, היא המסעדה שנמצאת 4 ק"מ ממנו:
מסעדת Σπίτι της Μαριώς (To Spiti tis MariosΤο)
יצאנו מהמסעדה המקסימה שבעים בשעות אחה"צ. בכוונה סעדנו בשעה לא סטנדרטית כיוון שהיה זה ערב יום הזכרון, ומראש אמרנו שזה לא יהיה יום של חגיגות ושבערב נהייה יחד בחדר ברגוע עם הצפירה על ערוץ ישראלי וכו'.
ואכן עמדנו דומעים, עם דגל ישראל ביד שהבאתי במיוחד מהבית. והעברנו ערב שקט.
למחרת- יום הזכרון התחלנו לנסוע חזרה לכיוון אתונה. הנוף שיורד מההר אל הים עוצר נשימה!
אבל אז בשעה 11:00 כששוב עמדנו בצפירה שסידרנו לעצמנו, יואב פתאום זורק לי: "אולי נחזור היום ונעשה את החג עם הילדים בבית?"
בלי להסס אפילו לשניה חיפשתי טיסה, והנה אני מסיימת לכתוב לכם את הבלוג בעוד מחכה בגייט (השעה 14:04).
זו בעיניי עצמאות.
וזו החריטה של יום הזכרון ב DNA הישראלי...
וכמובן שגם הגעגועים לילדים עשו את שלהם.
הפלפונז ענד ומדהים כמו שאר יוון: שטחים עצומים, נופים בלתי נשכחים ואוכל משובח.
אבל עצמאות אמיתית היא להקשיב גם ללב. להיות כנים עם עצמנו ולומר- בוא נפרוש בשיא!
היה נפלא כתמיד...כנראה שלא נטוס שוב בשבוע הלאום😉🇮🇱