לשבת בארץ מול החדשות המבאסות או לקפוץ לסופ"ש חורפי בחו"ל? אין באמת שאלה...
טיסת ערב כמו שאני אוהבת איפשרה לשנינו לעבוד ברביעי יום עבודה מלא.
הגענו עם רינאייר בחצות לשדהת בוינה (300€ לשני כרטיבי פריוריט+ 2 טרולים) וישר הלכנו לישון במלון NH הממוקם ממש בטרמינל עצמו (לא זול אבל שווה את חוסר הטרטור של לנסוע למלון ולחזור על הבוקר לאסוף את הרכב).
למחרת, קמנו, לקחנו בטרמינל קפה ושטרודל ואספנו את הרכב שהזמנו מראש מחברת שלמה סיקסט. לשמחתנו קיבלנו שדרוג ל BMW דיזל עם חימום תחת (הכי חשוב!!!) כך שיצאנו לדרך מבסוטים עם כל הכיסוייפ והביטוחים לרבות ביטול השתתפות עצמית, כיסוי צמיגים ושמשות ו...שרשראות שלג!!!
לפנינו נסיעה של כ 3 שעות אותה חתכנו להתרעננות בקנייון City Shopping leoben אותו הכרנו מהפעם האחרונה שהיינו באזור...
הגענו למלון בצהריים והחדר עוד לא היה מוכן, אז ירדנו ברגל לסיור וארוחת צהריים לגדות אגם Grundlsee.
מסעדת Dorfwirtshaus Stöckl הייתה אחלה סהכ אבל אנחנו לא חובבי אוכל אוסטרי (מה שגורם לנו להזמין טיסה ליוון בכל טיול לאוסטריה...)
בשעה 16:00 קיבלנו את הבקתה ואת שוק חיינו ממה שיש לה להציע:
Mondi resort grundelsee
ה- chalet שלקחנו היא בקתה ובה 2 קומות:
קומה ראשונה:
מטבח מאובזר לחלוטין עם כל מה שצריך
פינת זולה עם כריות וטלויזיה מול אח מפנק
שירותים, מקלחת ו.. סאונה פרטית צופה אל ההרים וכמובן מרפסת עם האט טאב מול הנוף של המושלג!!!
קומה שניה:
חדר שינה
שירותים מקלחת נוספים
ועוד מרפסת
הכל בשיא העזרים המודרניים חמים נעים מושלם
לא זול...לילה עולה כ 500 יורו
יש במקום מסעדת שף שנחשבת מטורפת. דגמנו ארוחת ערב שהכל בה היה כל כך גרוע כך שלמחרת הלכנו לסופר לקנות מצרכים והכנו לעצמנו ארוחת מלכים שהייתה לטעמנו.
בנוסף, קיים אזור ספא עם סאונות, בריכה מחוממת וכו...גם במקרה הזה העדפנו את הפסיליטיז הפרטיים שהיו לנו בתוך הבקתה...
למחרת מזג האויר המוצלח לקח אותנו למסעדת החבית die rohre אליה תכננו לחזור במהלך הטיול הזה אחריי שביקרנו בה לפני 17 שנה בעודנו זוג צעיר!!!
ידענו שהיא סגורה באותו יום, אך הדרך והחוויה לא שינו לנו את התכניות:
עברנו דרך אגם Altausseer, באד אישל Bad Ischl, אגם Attersee והעיירה המקסימה סנט גיליגן לגדות אגם וולפגנסי בה גדל לא אחר מאשר מוצארט.
לקחנו רכבל מטורף לראש ההר Pillstein Panorama Round Path (66 יורו לזוג הלוך חזור).
מהפסגה יצאנו למסלול קצר ברגל (ההליכה ממש בשלג!) לאחר כ 10 דקות הגענו לנקודה פנורמית עוצרת נשימה ממנה משקיפים על האגם ועל עשרות פסגות מושלגות...חלום!
חשבנו שאין טעם להמשיך ללכת את המסלול המעגלי שלוקח כשעה וחצי בשלג כשאין לנו נעליים וציוד מתאים ולכן, אחרי אתנחתא על ספסל מול הנוף המשוגע הזה חזרנו לכיוון הרכבל, לא לפני שהתיישבנו לקפה ומרק שום מוקרם במסעדה המשקיפה על הנוף.
משם ירדנו חזרה לעייריה, הסתובבנו מעט בעיירה המנונמנת וחזרנו למלון. הדרך לא ארוכה, היא משובצת אגמים, הרים ויערות, הכל מושלג ומושלם...
לחזור לבקתת עץ עם האט טאב וסאונה, לבשל יחד עם בקבוק יין טוב ומזג אויר מדהים ומפתיע לטובה היו השעות שאולי הכי נהניתי בהם בעשור האחרון עם בעלי היקר... היכולת לקחת את הפסק זמן הזה, מול הנוף המשוגע ומזג האוויר ופשוט להיות יחד היא פרייסלס!
יואב הכין ריזוטו פטריות שלקח בהליכה את המסעדה המפונפנת מאמש, ואני הכנתי מרק ירקות מהביל....אחלה ארוחת שישי כיף לא נורמלי!!!
לקחנו את אחה"צ באיזי: עוד טיול לאגם, האכלת ברבורים וברווזים בנוהל הידוע עם שאריות לחם וגריסיני שתמיד יש לי בתיק..תענוג!
הלכנו לישון ואז בחמש בבוקר יואב מאיר אותי:
יורד שלג!!!
מציצה מהחלון- שמיכה לבנה על ה כ ל !!!
שלג צח ולבן שלא מפסיק לרדת...כל כך יפה (וכל כך מפחיד בידיעה שיש לנו טיסה לתפוס בהמשך היום ו 300 ק"מ נסיעה חזרה לוינה)...
את ארוחת הבוקר קיבלנו עפ"י הזמנה בארגז עץ ובו כל טוב: מיץ תפוזים טרי, חלב, קפסולות נספרסו, לחמניות, קוראסונים, ירקות, דג וביצים...
אכלנו, ארזנו, התייעצנו לגבי נסיעה בשלג (בסוף לא הזדקקנו לשרשראות השלג כי באופן מסקרן הוא לא נערם על הכביש (למרות שירד ללא הפסקה וכל המסביב לכביש היה מכוסה במעטה לבן)...
יואב נסע בזהירות על שהשלג הפסיק לרדת, השמש יצאה החוצה ולנו נשאר לנסוע בתוך גלויה עד וינה...
Comming soon:
האלפים הצרפתיים!!!