שביל הגולן מקטע 10
כמיטב המסורת שהתחלנו בחגיגות שנה המצווה של קליה, עלינו צפונה לעוד מקטע.
את הרכב מיקמנו במצפה אופיר- נקודת הסיום.
טרמפ מבעלת הטבעבוס בו נלון הלילה לעין קשתות ומתחילים:)
עין קשתות
אתר ארכיאולוגי מרשים מאוד עם מיצג אורקולי קצר ומעניין בתחילתו, חסך לנו לפי מה שהבנו גישה ארוכה יותר לתחילת המסלול.
אחרי שיטוט קצר בבית הכנסת העתיק, המשכנו למעיין וממש מאחוריו ישנו שער עם אינטרקום.
צלצלנו וכפי שקבענו עם הגברת בקבלה של האתר היא פתחנו לנו וכך ירדנו ופגשנו את תחילת המקטע.
המסלול מתחיל בירידה ארוכה, חשופה לשמש כיאה לשביל הגולן, ולכן היום שבחרנו היה מושלם למשימה: הימים ימי פסח, קריר ואפרורי מה שמאפשר הליכה נינוחה בלי למות מחום ובלי להישרף מהשמש+ הכל עדיין ירוק ופורח מהחורף..הגולן במיטבו!
בסוף הירידה הארוכה מגיעים לנחל, יש מקומות שמצאנו דרכים לעקוף, ויש קטע שבו חלצנו נעלים ועברנו במים הקפואים כדי להתקדם (בערך עד גובה הברך של הילדים).
בסוף הירידה ניחשתם נכון מתחילה עליה...
וגם עניין קטן שהמסלול עובר דרך כביש שיש לעבור מתחתיו בתוך צינור בטון- חוויה בפני עצמה:)
הטיפוס לנקודת הסיום בצמפה אופיר ארוכה, ממושכת חשופה לשמש ולכן לדעתי מתאימה רק ל"לא עצלנים"... אחרי כמה שעות של הליכה, הגוף כבר מורגש. במצב הזה מה שמעודד הם השביליסטים המקסימים שפגשנו בדרך. הם נתנו לי להרגיש שאנחנו בכל זאת לא לבד ושעדיין יש אנשים נורמאליים במדינתנו המשוגעת, וכמובן הטבע במלוא הדרו!
בשעה טובה אחרי כחמש שעות הגענו לנקודת הסיום בה השארנו את הרכב בבוקר.
מצפה אופיר המדהים הוא המצפה היחיד ממנו ניתן לראות את כל הכנרת מקצה לקצה. זה בהנחה שמזג האוויר לא נהייה פתאום אפור ומעונן חחח
תם ונשלם!
פחות מעשר דקות נסיעה הביאו אותנו לצימרבוס המדהים שחיכה לנו באמצע מטע אגסים מול נאות הגולן. התקלחנו, בישלנו, נחנו, הדלקנו מדורה ונפלנו שדודים לשינה מתוקה.
כל זה בשביל לקום בבוקר ולגלות שבזמן שהנייד היה על 'שקט' כל העולם חיפש אותנו כי נפלו טילים בשטח פחות 5 דקות מאיתנו 🤦♀️ חג שמח
